החלטה בתיק הוצל"פ 0100442122

לפניי בקשת החייב בטענת פרעתי.

רקע בקצרה:

1.      תיק זה נפתח ביום 8.8.12 לביצוע הסכם הגירושין בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק הדין על ידי בית הדין הרבני האזורי בנתניה. (להלן: " ההסכם" ו/או "פסק הדין") הצדדים חלוקים אף באשר למועד אישורו של פסק הדין ואתייחס לעניין זה להלן.

2.      בהתאם להסכם חב החייב, בין היתר, בתשלום מזונות שלושת ילדי הצדדים (ילידי 12/00, 12/03 ו- 9/05) בסך של 3,750 ש"ח וכן בתשלום מחצית מכל הוצאה רפואית חריגה שאינה בסל הבריאות, ובנוסף מחצית הוצאה עבור שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, חוגים וכד', עד הגיעם לגיל 18 שנים.

3.      תיק ההוצאה לפועל נפתח לגביית סך כולל של 124,816 ש"ח המהווים תשלומי מזונות והוצאות רפואיות חריגות לתקופה 10.12.08 ועד 10.12.11. יובהר כבר בשלב זה כי סכימת החיובים על ידי הזוכה התבצעה באופן נומינאלי מאז 12/08 ועד למועד פתיחת התיק ומבלי לשערך הסכומים שלא שולמו, על פי הנטען, במועדם.

4.      החייב עתר בבקשה בטענת פרעתי וטען שפרע את מלוא החוב, ובנוסף עתר בבקשה להפנייתו לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פריסת חוב העבר.

5.      להשלמת התמונה יאמר שבנוסף להליכים בלשכה זו מתנהלים בין הצדדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע להסדרי הראיה של הקטינים, וכן בעניים עתירת החייב לביטול חיובו במזונות הילדים בתקופה בה לא התקיימו הסדרי ראייה.

טענות החייב:

6.      ראשית טוען החייב שפסק הדין אושר ביום 12.2.09 ועל כן חיובו במזונות הינו מחודש 2/09 ואילך.

כן טען החייב שיש להפחית מהחוב בתיק כל חיוב עבור הוצאות חריגות שטרם אישור ההסכם, אך לא פרט מהם אותם סכומים נטענים.

מוסיף וטוען החייב שבסמוך לאחר אישור ההסכם סוכם בעל פה בינו ובין הזוכה שתשלום המזונות יהיה בסך של 3,000 ש"ח, במקום הסך של 3,750 ש"ח הקבוע בהסכם, וכן ששילם לזוכה, מאז פסק הדין, סך של 3,000 ש"ח מידי חודש במזומן, ואף בתקופה בה היה מובטל בין החודשים 3/10 ועד 9/10.

לטענת החייב ישנו שיהוי ניכר משך שלוש שנים ומחצה לאחר מתן פסק הדין, ובגינו יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי הזוכה.

כן טוען החייב שבשלב מסוים, עת פרץ בינו ובין הזוכה סכסוך בקשר עם הסדרי הראיה של הילדים, איימה עליו הזוכה שתפעל לגביית המזונות וממועד זה חדל לשלם לזוכה תשלום המזונות במזומן והחל להפקיד התשלומים בסך של 3,000 ש"ח לחודש ישירות לחשבון הבנק של הזוכה.

לטענת החייב טרם הסכסוך היו יחסי הצדדים טובים והוא אף חתם כערב להלוואה שנטלו הזוכה ובן זוגה.

מוסיף החייב וטוען שהסיבה לפתיחת התיק הינה הסלמת הסכסוך בין הצדדים וכי זה נפתח כתגובה ישירה לדין שהתקיים במעמד הצדדים ביום 15.7.12 בעניין הסדרי הראייה של הקטינים.

נוסף לחיוב במזונות ששולם, לטענת החייב, הרי " למיטב זכרוני ועל דרך הכלל" שילם הוא אף ההוצאות הנטענות עבור הוצאות חריגות.

הוסיף החייב וטען שחלק מהקבלות מעידות שהתשלום כלל לא שולם על ידה כי אם על ידי בן זוגה, ועל כן אין היא רשאית לדרוש מהחייב תשלום מחציתן.

כן טוען החייב כשחלק מהקבלות הונפקו ע"ש אחד מהקטינים (ולא על שם הזוכה) ועל כן אין הזוכה רשאית לגבות מחציתן מהחייב.

טענות הזוכה: